פירושים על שיר השירים 2:5: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

רש"י

סַמְּכוּנִי. עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים אוֹ בַאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה:
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

סמכוני באשישות. בשתי אשות, באש של מעלה ובאש של מטה סגאולי רומז למ"ש ביומא כ"א ב' לענין קרבנות אע"פ שירדה אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וזה אות על אהבת הקב"ה לישראל לקבל ברצון את קרבנותיהם, וזהו הכונה סמכוני באשישות שלא ימנע הקב"ה את אהבתו זאת וע"י זה גם תתחזק הדת. , דבר אחר – באשישות – בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה סדוידוע הוא שהתורה נמשלה לאש ע"ש הכתוב הלא כה דברי כאש וגו'. וכן מימינו אש דת למו. .
(שם)
שאל רבBookmarkShareCopy

צרור המור

סמכוני באשישות וגו' חולת אהבה אני כ"כ היה האהבה גדול' אצלי עד שהייתי חולה לאהבתו ובקשתי ואמרתי סמכוני באשישות היינו אשישי ענבים כדכתיב (הושע ג) ואשישי ענבים. והיינו כי כמו שהיין היוצא מהענבים הוא משכר אבל כשהוא מובלע בהענבים אינו משכר כן היה הדיבור שיצא מפי הקב"ה משכר מרוב חולת האהבה והתאוה להתדבק הנפש שהוא החלק בהכל שהוא הקב"ה כמו שאמרו חז"ל (שבת פ"ח) שיצאה נשמתם והוצרך למזג היינו שיהי' הדיבור מדבר מתוך גרונו של משה והיה הדיבור דומה כיין המובלע באשישי ענבים שאינו משכר כל כך ואפי' בזה הוצרך לרפדוני בתפוחים. כמבואר בדברי חז"ל (שם) שיצאה נשמתם עד שהוצרך להוציא רוח מג"ע שנקרא שדה תפוחים להחיות נפשם וכ"ז היה מחמת חולת האהבה כדכתיב נפשי יצאה בדברו:
שאל רבBookmarkShareCopy